יפעת דודי צוקרמן, תושבת משמר דוד, הייתה עד לפני חמש שנים גרפיקאית עצמאית. לקראת גיל חמישים היא הרגישה שהיא צריכה שינוי בקריירה. "נמאס לי לשבת בחדר מול מסך המחשב, הרגשתי שאני רוצה לצאת לעבוד בחוץ. התחשק לי לעבוד עם אנשים, ואני מאוד אוהבת קפה"

בצעירותה גרה יפעת בשכונת ברוקלין בניו יורק ומשם קיבלה את הרעיון להקים עגלת קפה.  "התחום הזה מפותח מאד בארה"ב, מביאים את המסעדות לרחוב מסוים בזמן מסוים, ונוצר מקום מפגש שכונתי, מדהים בפשטותו. כך הכל התחיל. אני הייתי הראשונה במועצה שקיבלה רישיון רוכלות".

עם הזמן אנשים מהסביבה החלו להכיר את העגלה, ולבקר בה. היום עגלת הקפה היא מוסד ומגיעים אליה משכימי קום, רוכבי אופניים, הרבה חיילים במדים שעוברים לידה, מטיילים, חבורות שזה מפגש ה"פרלמנט" הקבוע שלהם, אימהות בחופשת לידה, ואפילו אנשי עסקים עם מחשב נייד, שבוחרים לעבוד או לקיים פגישות בטבע הקסום של השדות וחורשת האורנים.

על דפנות העגלה מופיעות מילות שלושה שירים ישראליים, ובמרחק קטן נמצאת האנדרטה לחללי חיל ההנדסה לצד שדות חיטה וכותנה. השם הנבחר של העגלה, "פק"ל קפה", מייצג את הרוח הישראלית של יפעת, העגלה וכל סביבתה.

"המקום הזה הוא הכי אני: כל אחד מרגיש פה בנוח, אין הצגות, אנשים יושבים יחד זה לצד זה בשולחן ונוצרים חברויות וחיבורים שממשיכים גם הלאה".