קפה קירשנר

את דרכו בעולם המסעדנות, התחיל ינון עוד מילדות. "ההורים שלי מסעדנים. היו להם רשת מסעדות ואולם אירועים, והם הראשונים שהקימו בית קפה-מסעדה פה בעמק", הוא מספר. "גדלתי לתוך העולם הזה, זה בדנ"א שלי".

על אף המשיכה שלו לעולם המסעדנות, במרוצת השנים השתלב ינון בתעשיית ההייטק ועבר לגור במרכז. "אבא שלי חשב על דרכים להחזיר אותי למשק והציע לי לפתוח עגלת קפה", הוא מספר. "הוא הבין שעגלות קפה הן מקום קליל שכיף לבלות בו והן דרך מצוינת לארח".

על אף שבהתחלה ינון סירב להצעה, כששרה אשתו, נכנסה להיריון, בני הזוג החליטו לחזור לצפון. "רצינו חיים יותר שקטים ושלווים", הוא מסביר. "בינתיים, אבא שלי בנה את העגלה לבד. הוא ידע שכשאראה אותה, אתפתה להפעיל אותה. זה באמת מה שקרה, ואני שמח שקיבלתי את ההחלטה הזו".

העגלה מנוהלת כעסק משפחתי, בו לכל אחד יש תפקיד. "אני אחראי על התפעול, אבא שלי על הלוגיסטיקה, שרה על השיווק ואמא שלי על האוכל", מספר ינון. "אמא שלי אתיקה מאוד יצירתית. היא מבשלת מהלב, מה שהיא מרגישה באותו רגע, ולכן התפריט שלנו משתנה כל הזמן.

זה אחד הדברים הכי יפים ומיוחד בעגלה שלנו. אפשר להגיע ב-10:00 בבוקר ולראות 20 סוגים של מאפים, ובצהריים יהיו כבר 20 מאפים שונים לגמרי. הלקוחות רואים את אמא שלי מגיעה עם מגש של מאפים ומחדשת את המלאי, וזה רגע מאוד מרגש. כולם שמחים ומדברים איתה, מתאהבים בה בשנייה. זה חלק גדול מההצלחה שלנו".