לאורך רוב חייה עסקה טל, בת קיבוץ מזרע, בעולם הקולינריה. "גרתי בארה"ב כמעט 20 שנים, ולכל אורך התקופה הזו עסקתי בתחום המזון", היא מספרת. "עבדתי במסעדות ובבתי קפה, פתחתי חברה לדוכני מקרונים ורכשתי ידע רב".
כששבה לקיבוץ מזרע, בו גדלה, קיבלה טל הצעה להקים עגלת קפה בשטח מוזיאון מזרע הקטנה. "זה קרה ממש לפני מלחמת חרבות ברזל", היא מספרת. "חודש אחרי שפרצה המלחמה נסעתי לקיסריה, והגעתי לעגלת קפה מקסימה בשדות ים. בפעם הראשונה מזה חודש, שהיה רווי בטראומה ודיכאון, פתאום הרגשתי חיים. באותו רגע הבנתי שאני חייבת ללכת על זה".
זמן קצר לאחר מכן נפגשה טל עם חברתה הטובה שיפי, שחקנית תיאטרון וסדרות מוכרת, שנשואה ליוני, גם הוא בן הקיבוץ. "קשקשנו וסיפרתי לה על העגלה והיא התלהבה, אז החלטנו לעשות את זה יחד", מספרת טל. "פתחנו את העגלה עם בני הזוג שלנו במתחם המטופח של המוזיאון, בו יש עסקים קטנים רבים, תחת עצים יפים שנותנים לאזור צל. למוזיאון יש גם חצר פתוחה עם תצוגה גדולה שניתן ליהנות ממנה גם כשהוא סגור".
השתיים קראו לעגלה "דורה" על שם סבתא רבתא של בעלה של שיפי, מוותיקות קיבוץ מזרע. העגלה מתאפיינת בחומרי גלם טריים ואיכותיים מעסקים מקומיים, ובאווירה נעימה במיוחד. "רצינו לפתוח מקום שאנשים ירגישו בו בבית, שיוכלו להתנתק", מסבירה שיפי. "יש פה מוזיקה טובה וחשיבה על הפרטים הקטנים. מישהי אפילו אמרה לנו: 'המקום שלכן מוציא מהדיכאון'. זו הייתה המטרה שלנו, לעשות טוב".