שמואל, בן קיבוץ לביא, עבד שנים עם הידיים, במסגרות ובנגרות, וניהל את מערך הבקר בקיבוץ. הוא תמיד אהב לארח אנשים וחלם להקים משהו משלו בתחום. עגלת הקפה, "מוישה קפה בשדה", נקראת כהנצחה לחמו משה, שהיה חקלאי. "משה לחם בכל מלחמות ישראל, היה איש אדמה אמיתי, ורצינו להכניס את הרוח שלו למקום הזה", משתף שמואל. בנוסף מוישה היה הכינוי שדבק בשמואל בקרב החיילים שהגיעו לעגלה במהלך מלחמת חרבות ברזל.

העגלה ממוקמת תחת עץ אקליפטוס ענק שנותן צל ובריזה נעימה כל ימות השנה, גם בקיץ. היא פונה אל השדות המשנים צבעם לפי עונות השנה. הנוף פתוח לצפת, לנצרת, ובימים טובים גם לחרמון. מדובר בעסק משפחתי בו כולם שותפים, "את כל המתחם בניתי עם בני דוד בין סבבי המילואים שלו, וכיום כולם באים לעזור בעגלה, אשתי עירית והילדים" מספר שמואל. בזמן מלחמת חרבות ברזל והתמרון בצפון היה חשוב לשמואל שהעגלה תישאר פתוחה עבור החיילים. "אפילו בסערות החורף נשארנו פתוחים. לא יכולתי לסגור כשהחיילים מגיעים בסוף היום לקפה חם", הוא אומר.

הכריכים והסלטים בעגלה מוכנים טריים בכל בוקר, עם דגש על חומרי גלם איכותיים שמגיעים ברובם מעסקים קטנים בצפון הארץ. "חשוב לנו לתמוך ביצרנים מקומיים, גם כי הם מעולים, וגם כי זה חלק מהזהות של המקום הזה", אומר שמואל. עגלת הקפה ממוקמת חמש דקות נסיעה מצומת גולני, עצירה מושלמת לכל הנוסע צפונה ורוצה קפה טוב ואווירה רגועה בטבע.

בהמשך, כשיהיו יותר שעות אור, שמואל מתכנן לה גם ערבים של מוזיקה ואמנות. "אני רוצה לתת במה לאומנים צעירים, ליצור פה מרחב שיש בו גם קפה טוב וגם תרבות", מסכם שמואל.